חרדה כללית

חרדה כללית היא מצב מתמשך של לחץ ודאגה, אבל מבט קצר סביבנו יאשר לנו שרוב האנשים (כולל אותנו כנראה) דואגים כמעט כל הזמן.

הרי יש לנו המון סיבות "אמיתיות" לדאגה: המצב הביטחוני, העבודה, מצב חשבון הבנק, הילדים.

האם זה אומר שכולנו לוקים בהפרעת חרדה כללית?

הפרעת חרדה כללית (GAD) מוגדרת כאמור כמצב מתמשך של דאגות ולחצים – בשני תחומי חיים לפחות, לחץ ודאגה שאינם קשורים במישרין לסיטואציה נקודתית או למחלה ספציפית.

מצבי חיים בהם מושאי הדאגה מעוגנים במציאות, כלומר יש "באמת" סיבה לדאגה, לא יחשבו למצב של הפרעת חרדה. לדוגמה: אדם שנתון בלחץ גדול מפני שגילו אצלו מחלה קשה, או אישה שדואגת מאוד מפני שפיטרו אותה.

חרדה מכל דבר

האדם הלוקה בהפרעת חרדה כללית נתון בלחץ חזק ומתמיד, וכל דבר עשוי לעורר אצלו התקף פאניקה.  מה שונה חרדה כללית מסוגי חרדות אחרים?

אנשים רבים לוקים בסוגים שונים של חרדות, למשל:

  • חרדת קהל
  • חרדה ממקומות סגורים
  • חרדה מגבהים
  • חרדה מעכבישים
  • חרדה מטיסות
  • חרדה מלהיות לבד

ועוד חרדות ספציפיות רבות, שמתעוררות בדרך כלל רק אם האדם החרד נמצא מול מושא חרדתו. כלומר אדם החרד מטיסות עשוי ללקות בהתקף חרדה אם יטוס; אדם החרד מגבהים עשוי לקבל התקף חרדה בטיול בעת טיפוס על הר, וכדומה, אך אם האדם החרד אינו מתעמת עם גובה או עם טיסה, לרוב לא יהיה טריגר עבורו ללקות בהתקפי חרדה.

חרדה כללית אינה ספציפית לנושא מסוים. אדם הלוקה בחרדה כללית עשוי להיכנס להתקף חרדה מכל דאגה קטנה.

ההבדל בין חרדה לדאגה

החרדה הכללית מביאה את הלוקה בה לחוות את החיים כמצב תמידי של הישרדות ושל סכנת חיים.

ניתן לתמצת את ההבדל בין לחץ ודאגה "סתם" לבין הפרעת חרדה כללית למספר מאפיינים עיקריים:

  • עצימות – חרדה היא דאגה בעוצמות גבוהות. הלוקים בחרדה כללית נמצאים במצב של דאגה עזה רוב שעות היום והלילה.
  • משך – מי שנמצא במצב של דאגה תמידית למשך תקופה של יותר מחצי שנה עשוי להיחשב כלוקה בהפרעת חרדה כללית.
  • נושא – בחרדה כללית אין קשר ישיר של סיבה ותוצאה למקרה מסוים. הדאגה באה לידי ביטוי ברוב תחומי החיים.
  • השפעות פיסיות – לעיתים קרובות הפרעת חרדה כללית תהיה מלווה גם בסימפטומים גופניים כגון: סחרחורות, הזעת יתר, נדודי שינה, בחילות וכדומה.

חרדה כללית במספרים

הסטטיסטיקה מדברת על כחמישה אחוזים מכלל האוכלוסייה הלוקים בהפרעה של חרדה כללית בשלבים שונים בחייהם.

קשים חייהם של הלוקים בהפרעת חרדה כללית.

בנוסף לפחד וללחץ התמידי שהם חווים, הם נאלצים להתמודד גם עם בידוד חברתי ומשפחתי. האנשים סביב האדם החרד לרוב ינהגו בחוסר סבלנות הולך וגובר למצבי החרדה שלו, ולא יצליחו להבין מדוע הוא אינו "נוהג בהיגיון" ולמה הוא "לא מפסיק" עם הדאגות המוגזמות שלו, למרות כל ההסברים.

אחד הקשיים העיקריים של הלוקים בהפרעה זו נובע מכך שלא תמיד נעשה אבחון נכון ומהיר למצבם: התסמינים לאבחון הפרעת חרדה כללית אינם ברורים מספיק ויכולים להיות משויכים למחלות שונות. לכן יש חשיבות רבה לאנשים שנמצאים בסביבת המטופל, וכן – לרופא המשפחה, שלרוב הוא הראשון אליו יפנה המטופל עם מצוקותיו.

הפרעת חרדה כללית מתבטאת כאמור גם בגוף, אך רופא שאינו מיומן עשוי לטעות בקלות בעיקר אם התסמינים של החולה אינם קיצוניים.

אנשים הלוקים בחרדה כללית עשויים להתלונן על דופק מואץ, חוסר יכולת להתרכז, מחסור בשינה, וגם על סימפטומים שונים המזכירים וירוס בטן "רגיל" – שלשולים, הקאות, כאבי בטן וכדומה.

לעיתים קורה שהפרעה זו נעלמת לאחר שמטפלים במחלות אחרות, מפני שחלק מהתסמינים הללו נובעים מיתר פעילות או מתת פעילות של מערכות שונות בגוף. כלומר אם מאזנים את המצב הגופני של המטופל – לעיתים נעלמת גם הפרעת החרדה.

רופא משפחה רגיש ומיומן המכיר את החולה יהיה לרוב ער לתסמינים ולסיכוי שהם "מחביאים" הפרעת חרדה מאחוריהם, ויוכל להפנות את המטופל לפסיכיאטר מומחה, לשם אבחון מקצועי וחד משמעי של הפרעת חרדה כללית.

האם יש "טריגר" כלשהו שעשוי לעורר הפרעת חרדה כללית?

מחקרים בנושא מורים כי קשה לשים את האצבע על אירוע מכונן יחיד שגורם להופעת הפרעת חרדה כללית: ההפרעה עשויה להתעורר בכל גיל ובעקבות כל אירוע. עם זאת, יש מעט יותר נטייה להופעה של הפרעת חרדה כללית סביב גילאי העשרים.

לעיתים הפרעת החרדה הכללית תהיה מלווה:

  • בהתמכרויות לתרופות או לחומרים ממכרים אחרים
  • בדיכאון ובסוגי חרדה ספציפיים נוספים

חלק מהלוקים בחרדה כללית מדווחים על רצף של מצבים קשים שקדמו להתעוררות ההפרעה.

חרדה כללית נחשבת להפרעה תורשתית – לאנשים שיש במשפחתם כאלו שלקו בהפרעת חרדה יש יותר סיכוי ללקות בה בעצמם.

לאנשים שגדלו במשפחות שחינכו בהן שהעולם הוא מקום מסוכן, לא בטוח ובלתי ניתן לשליטה, יש סיכוי גדול יותר לפתח הפרעת חרדה כללית.

האם יש טיפול יעיל בחרדה כללית?

אדם הלוקה בחרדה כללית סובל מאוד וניתן לומר גם שכל סביבתו סובלת ביחד איתו.

החדשות הטובות הן שיש טיפול לחרדה כללית, ואפילו טיפול מוצלח מאוד, כך שאם אתם או מישהו ממכריכם סובל מסימפטומים של חרדה – חבל להמשיך לסבול:

כדאי לגשת בהקדם לפסיכיאטר מנוסה, לשם קבלת אבחון וטיפול מיידי, להקלת הסימפטומים ולהקלת החיים.

טיפול מוצלח בחרדה כללית ישלב מתן תרופות במקביל לטיפול פסיכותרפי:

  • טיפול פסיכולוגי – שיחות לתמיכה, להבנת הסיבות ולסיוע בהפחתת החרדות
  • טיפול התנהגותי – לימוד ותרגול של טכניקות שונות לשליטה בחרדה ולשיפור איכות החיים
  • טיפול קוגנטיבי – הבנת התהליכים שמובילים לחרדה כך שאפשר יהיה להימנע מהם או לשנות את ההתנהלות על מנת למנוע את התפתחותם

הטיפול בחרדה כללית אינו אחיד ופסיכיאטר מנוסה יוכל להתאים ברגישות את הטיפול עבור כל מטופל בהתאם לסימפטומים הספציפיים שלו.

טיפול תרופתי מוצלח נגד חרדה כללית

יש כיום בשוק מגוון רחב של תרופות לטיפול בהפרעת חרדה כללית. חלק מהתרופות הללו מסווגות כתרופות נגד דיכאון, אך התברר שהן מוצלחות גם בטיפול בחרדה.

על מנת להתאים תרופה למטופל הפסיכיאטר יבחן:

  • מהן הנסיבות האישיות של המטופל
  • מה היה הרקע להופעת הפרעת החרדה
  • מהם הסימפטומים החרדתיים כפי שבאים לידי ביטוי בחייו של המטופל
  • מהם התסמינים הגופניים המלווים את החרדות

התרופות השונות נותנות מענה לרבדים השונים הקיימים בתוך הפרעת החרדה הכללית.

חלקן, כמו למשל תרופות מסוג חוסמי בטא, מפחיתות את התסמינים הגופניים הבאים לידי ביטוי בחרדה. אחרות כמו למשל הטריציקלים, יעילות לחסימה של התקפי פאניקה וגם לדיכאון.

פסיכיאטר מומחה יתאים את התרופה לאבחון הרפואי שערך למטופל, תוך שהוא לוקח בחשבון גם את תופעות הלוואי של כל תרופה.

שוק התרופות מתחדש כל הזמן. יעילות התרופות הולכת ומשתפרת ובמקביל קטנות תופעות הלוואי שלהן, כך שגם אם מטופל קיבל בעבר תרופות לא יעילות או עם תופעות לוואי חזקות – מומלץ לפנות שוב בהקדם לפסיכיאטר מוסמך המתמחה בחרדות, בלי להסס:

הסבל שנגרם ללוקה בחרדה כללית ולסביבתו הוא אמנם קשה, אבל מיותר – חרדה כללית ניתנת כיום לטיפול עם תוצאות טובות מאוד.

דילוג לתוכן