ניסויים בבעלי חיים סייעו להביא את האנושות למקום בו היא נמצאת כיום, בתחום הרפואה והמדע ובתחומים רבים נוספים. קיים ויכוח ער באשר ליכולת למצוא תחליפים איכותיים לניסויים בבעלי חיים ולאיכות המידע שניתן להפיק כתוצאה מהניסויים.
האם ניסויים בבעלי חיים עדיין נדרשים כיום?
מדוע הניסויים בבעלי חיים הם כה חיוניים?
האם ניתן להפחית את מספר הניסויים הנערכים?
האם וכיצד ניסויים בבעלי חיים אלו מסייעים לבני האדם?
בעד ונגד ניסויים בבעלי חיים
נושא הניסויים בבעלי חיים מעורר רגשות עזים. גם מי שתומך בניסויים מתקשה להישאר שווה נפש מול תמונות של בעלי חיים מעונים וחסרי אונים. הן המתנגדים והן המצדדים מכירים בכך שהכוח נמצא בידי האדם והוא שליט העל של בעלי החיים.
לכן מחזיקים המתנגדים לניסויים בבעלי חיים את האדם כבעל אחריות גדולה יותר לרווחת בעלי החיים: אם הכוח ניתן לבני האדם – עליהם להשתמש בו בחוכמה, בחמלה ובאמפטיה כלפי זנים חלשים מהם, וזאת למען טובתם של בני האדם עצמם.
המצדדים בניסויים בבעלי חיים עשויים להכיר בקשיים המוסריים שמעלים הניסויים, אך בעיניהם ערך קדושת החיים – של בני האדם, הוא מעל לכל. כלומר אם ניסויים מדעיים או ניסויים רפואיים בבעלי חיים יחסכו בחיי אדם – יש להמשיכם, עם כל הצער שבדבר.
חלופות לניסויים בבעלי חיים
הנושא העיקרי בוויכוח שבין המצדדים בניסויים בבעלי חיים לבין המתנגדים להם, הוא כאמור, באשר לאיכות החלופות הקיימות כיום לניסויים אלו.
המתנגדים לניסויים בחיות טוענים כי אין מספיק שיתוף של ידע בין החוקרים השונים (מה שעשוי לחסוך ניסויים כפולים) וכי יש חלופות ברמה גבוהה לרוב הניסויים כיום, אך בשל בירוקרטיה והרגלים "קל" יותר לחוקרים מנוסים לתכנן ולבצע לבצע ניסוי מעבדה קליני בבעלי חיים, מאשר לברר לעומק ולמצוא חלופה איכותית לניסוי המתוכנן.
בעבר נגרמו נזקים קשים לחולים כתוצאה משימוש בתרופות שאושרו – לאחר שנערכו בהם ניסויים בבעלי חיים. כלומר הניסויים בעצם נעשו לשווא. השפעתם של תרופות וחומרים על בעלי חיים אינה זהה לגמרי להשפעתם על בני אדם, טוענים המתנגדים לניסויים, וזאת בשל השוני הגנטי ביניהם.
לעומתם טוענים המצדדים בניסויים, כי אין דין ניסוי בתרבית או ברקמה כדין ניסוי על איבר בגוף מתפקד וחי. הניסויים הנעשים בבעלי חיים הם בבחינת "רע הכרחי" ולא ניתן יהיה לקדם את מדעי הרפואה בלעדיהם, לטובתם הישירה של בני האדם וגם של בעלי החיים.
האם ניתן לצמצם את מספר הניסויים בחיות?
ככלל יש לשאוף שכל חוקר המבקש לערוך ניסוי ימלא אחר שלושת הקריטריונים הבאים:
בדיקה ותכנון מקדים של מחקרים – תכנון מקדים חכם של מחקר יאפשר למספר חוקרים מקסימאלי להשתתף במחקר (כאשר כל אחד מהם יוכל לחקור נושא שונה).
דרך נוספת המאפשרת לצמצם את מספר המחקרים היא לחפש ניסויים ומחקרים דומים: חוקרים המבקשים לערוך ניסוי בבעלי חיים אחראים לבצע בדיקה מדוקדקת ולוודא שאכן אף לא אחד מהניסויים שנעשו בעבר אינו נותן מענה לסיבה בשלה הם מבקשים לבצע מחקר משלהם.
בדיקה של חלופות איכותיות לניסויים – ככל שעובר הזמן מתפתחות יותר ויותר אפשרויות להחלפת חלק מהניסויים בבעלי חיים. ניסויים ברקמות, בתאים, בסימולאטורים – כל אלו נותנים מענה טוב לחלק מן הניסויים שנערכים בבעלי חיים.
תנאי אחזקה הומניטאריים – יש להקפיד על תנאי תחזוקה ותברואה נאותים ככל האפשר עבור בעלי החיים במעבדת הניסויים על מנת להפחית מהם סבל מיותר:
תנאי מחיה אלמנטאריים, השגחה וטרינרית, שימוש בחומרים מאלחשים בעת הניסויים, ובכלל – יש לתת כבוד לבעלי החיים המשמשים בניסויים.
בישראל יש חוק האוסר על התעללות בבעלי חיים. כל עבירה על החוק גוררת עונש פלילי.
לנושא הניסויים יש וועדה מיוחדת המתכנסת אחת לכמה חודשים ודנה בנחיצותם.
קוסמטיקה – לא חייבים לנסות על בעלי חיים
חוץ מתחומי הרפואה והביולוגיה, נערכים ניסויים בבעלי חיים במספר תחומים נוספים, כגון: מזון, חומרי ניקוי ורעלים, איכות הסביבה, קוסמטיקה ואף ניסויים בפסיכולוגיה.
לרוב נערכים הניסויים הרחק מעין הציבור, אך בשנים האחרונות – בעקבות פרסומים של תמונות קשות לצפייה של בעלי חיים בעת ולאחר שנערכו בהם ניסויים, קמה זעקה ציבורית שחייבה תשומת לב לנושא.
אחד התחומים שעורר כעס ציבורי נרחב היה תחום הניסויים בבעלי חיים בתעשיית הקוסמטיקה.
תמונות של ניסויים בהם נמרחו חומרים קוסמטיים שונים על עיניהם ועל עורם של בעלי חיים, עוררו התנגדות ציבורית בינלאומית נרחבת. בנוסף הסתבר שאת רוב הניסויים בחומרים קוסמטיים על בעלי חיים ניתן להמיר באלטרנטיבות איכותיות מספיק, שאינן כוללות עינוי והתעללות בבעלי חיים.
תעשיית הקוסמטיקה כולה עברה טלטלה.
כתוצאה מכך, רוב חברות הקוסמטיקה הפסיקו את הניסויים בחומרים קוסמטיים על בעלי חיים. מוצרים קוסמטיים שלא נוסו על בעלי חיים מסומנים בלוגו של ארנב.
פיתוח תרופות חדשות
על מנת לבדוק רעילות של תרופה: האם יש לערוך בה ניסויים על בעלי חיים או על בני אדם?
מחקר ופיתוח של תרופות חדשות הינו תהליך ארוך ויקר. בעת פיתוח של תרופה חדשה נדרש לוודא שהיא אינה רעילה ומזיקה לבני אדם. נדרש להבין כיצד תשפיע הפורמולה של התרופה שבפיתוח על תפקודם של איברים שונים בגוף ואילו יחסי גומלין היא תיצור בתוך הגוף.
חלק מהניסויים הנדרשים לתרופה חדשה ניתן לערוך על תאים או על תרביות או על סימולאטור ממוחשב. לפני שחרור התרופה לשוק, מחויבים החוקרים לערוך ניסויים בבעלי חיים, על מנת לשלול ככל האפשר נזקים אפשריים ורעילות התרופה לבני אדם.
לקדם את האנושות גם באמצעות כבוד לבעלי החיים
המידע שנאסף כתוצאה מניסויים בבעלי חיים תרם להצלת מספר עצום של בני אדם. ניסויים בבעלי חיים נערכים כבר כ 150 שנה. הרעיון מאחורי ביצוע ניסויים בבעלי חיים היה הצורך ללמוד אנטומיה ולשפר את מיומנותם הרפואית של הרופאים.
עם השנים תרמו הניסויים בבעלי חיים למאות פיתוחים מצילי חיים:
- חיסונים למחלות קשות וקטלניות, כגון אבעבועות שחורות, פוליו, סוכרת, כלבת
- פיתוח אינספור תרופות מצילות חיים
- פרוצדורות רפואיות כגון: דיאליזה, ניתוחי מעקפים, ניתוחים להחלפת שסתומים, השתלות איברים
- מידע רפואי חשוב כגון: זיהוי של ה DNA, הבנת פעילותם של הורמונים בגוף (כתוצאה מניסויים בבעלי חיים למשל, פיתחו את הגלולות נגד הריון)
האם יש להמשיך לבצע או להפסיק לבצע ניסויים בבעלי חיים?
קשה למצוא לשאלה זו תשובה חד משמעית שתהיה מקובלת על כולם, אבל ניתן בהחלט להוסיף ליחס שלנו כלפי בעלי החיים באשר הם מעט ענווה, אמפטיה וכבוד. אין ספק שזה יתרום לאנושות לא פחות.