להבדיל מרשלנות רפואית בלידה, רשלנות רפואית בהריון מתחילה כבר בשלב הראשוני של ההריון ולעתים אפילו לפניו, כאשר נדרשת התערבות רפואית בתהליך הכניסה להריון אצל האישה, דוגמת טיפולי הפריה.
הריון הנו תהליך טבעי אשר גורם לשינויים רבים בגוף האישה היוצר חיים, ומחייב תשומת לב כפולה ומכופלת, הן לשלומה ובריאותה של האישה ההרה והן להתפתחותו התקינה ושלומו של העובר. מרבית המקרים הנוגעים לרשלנות רפואית בהריון מתייחסים למעקב הריון שגוי בו חמקה מן העין תוצאתה של בדיקה או איתות שיכול היה להצביע על מום בעובר, והביא להולדת תינוק בעל מחלה או מגבלה.
מקרים נוספים הבולטים בתחום רשלנות רפואית בהריון הם מקרים בהם לא הוגדר הריון בסיכון למרות שהיה צורך בכך, על מנת להבטיח את שלום היולדת והתינוק. מטרתה של הגדרת הריון בסיכון הוא לשמור על היולדת וההיריון באמצעים נוספים ומוקפדים בשל צרכים רפואיים העולים מן הבדיקות ולהבטיח את סיום ההיריון בשלום, כאשר האם הבריאה חובקת תינוק בריא בזרועותיה.
הריון בסיכון נקבע הן על סמך הבדיקות השגרתיות המתבצעות באישה בתחילת ההיריון ובמהלכו והן בהתייחסות להיסטוריה הרפואית שלה ולקבוצות הסיכון אליהן היא משתייכת, במידה וישנן.
הולדה בעוולה
אחד המונחים המורכבים שקבע החוק בהקשר של רשלנות רפואית בהריון הוא המונח: "הולדה בעוולה". מדובר בעצם בתוצאתה של הרשלנות, במסגרתה לא אותר ולא הובא לידיעת ההורים מום משמעותי הקיים בעובר, אשר יכול היה לשנות את החלטתם לגבי הבאתו לעולם ולחסוך ממנו סבל וקושי רב.
מדובר בטענה בעלת מורכבות מוסרית, שכן היא מעלה את השאלה: "האם טוב לי מותי מחיי?".
המחוקק בישראל אינו תמים דעה בעניין ומותיר את בחינת המקרה והפרשנות בידי מערכת המשפט. זאת נוהגת לתת לו במה ומקום רק במקרים בהם ברור וניכר כי הנזק עמו נולד התינוק הנו קשה ובלתי הפיך, וגוזר על התינוק, לימים אדם בוגר, חיים של קושי וסבל.
למרות הלוט בערפל המשפטי הסובב סביב המונח, מערכת המשפט בישראל מאפשרת את זכות התביעה הן להורים כנושאים בנטל וכאפוטרופסים, והן לאדם הניזוק עצמו, כאשר חוק ההתיישנות בן שבע שנים מתחיל בספירה מרגע הגיעו לבגרות חוקית, ומתאפשר לו עד גיל עשרים וחמש.
מחלות ומומים נפוצים הניתנים לאיתור
חשוב לציין כי לא כל מום ומגבלה ניתן לאתר בבדיקות מקדימות, כמו גם קיומם של מחלות רבות הנחשבות נדירות ואינן מצריכות הפנייה לבדיקה שלא תחת קבוצות סיכון מוגדרות. בין ההפרעות הבולטות שאינן ניתנות לאיתור מוקדם ודאי, נמצאת מחלת האוטיזם, על כל הרצף שהיא מגדירה והדרגות השונות שלה.
יחד עם זאת, מבנה מסודר של מעקב הריון, שנקבע על ידי משרד הבריאות, כולל רצף של בדיקות מומלצות. תוצאותיהן נועדו לשלול מספר הפרעות ומומים נפוצים, אשר קיומם עשוי להפוך את החלטת ההורים להביא את התינוק לעולם:
- תסמונת דאון – בעלת השפעה על המצב הבריאותי, השכלי והנפשי של הלוקים בה. ניתנת לזיהוי באמצעים חיצוניים כגון תווי הפנים, אולם משפיעה גם על איברי הגוף הפנימיים. קיימת בשכיחות של 1 ל-650 תינוקות. ניתנת לזיהוי באמצעות בדיקת מי שפיר בדיוק של 99%.
- פיגור שכלי – מתאפיין באינטליגנציה נמוכה ובהתפתחות מקסימלית התואמת לגיל 12 בלבד. פוגע במיומנויות קוגניטיביות, מוטוריות וחברתיות, ונמדד בדרגות שונות על גבי סקאלה מוגדרת. עולה לקבוצת סיכון על פי גנטיקה והיסטוריה משפחתית, ומאובחן באמצעות בדיקות אולטרסאונד ובדיקת מי שפיר.
- שיתוק מוחין – בין המאפיינים הקשים ניתן למצוא כשלים בתנועה, בעיות בחושי הראייה והשמיעה, קושי בדיבור, קושי בהליכה עד נכות פיזית מוחלטת, כשלים במערכת העצבים והתפתחות מינית מוקדמת. בנוסף לכך נפוצות בעיות פסיכולוגיות ורגשיות, החל מקשיי למידה, קשיים בדינמיקה חברתית ובעיות התנהגותיות. מדובר במקרים החמורים בהם הואשמה הרפואה, כאשר כ-10% מן המקרים של שיתוק מוחין בישראל נקשרו בקשר משפטי אל התנהלות של רשלנות רפואית בהיריון. זאת מאחר ומדובר ברצף של מאפיינים ותופעות הניתן לזהותם באמצעות בדיקות הריון שונות, החל מבדיקות גנטיות וכלה בבדיקות אולטרסאונד ומי שפיר.
- ציסטיק פיברוזיס – בין המחלות התורשתיות השכיחות התוקפת בשכיחות של 1 ל-2,500 תינוקות. מתבטאת בבעיות תזונה ומעיים, דלקות חוזרות בריאות, מערכת חיסונית מוחלשת ותוחלת חיים קצרה. קבוצות הסיכון מאותרות בבדיקות גנטיות המתבצעות על פי המלצה בהקשר למוצא אתני וקיום המחלה נקבע בבדיקת מי שפיר.
- ניוון שרירים SMA – מחלה הפוגעת בתאי העצב של עמוד השדרה ומביאה לתמותת תינוקות במרבית המקרים (ניוון שרירים SMA דרגה 1) עד גיל שנה. מדובר במחלה גנטית אשר מאותרת בבדיקות גנטיות מוקדמות וניתנת לאיתור בדיוק של 90% בבדיקות הריון מוקדמות.
מורכבות בהוכחת רשלנות רפואית בהריון
אחת המורכבויות הגדולות בהוכחת רשלנות רפואית בהריון טמונה בעובדה כי במהלך תשעת חודשי ההיריון (וכאמור לעתים גם לפניו), היולדת באה במגע עם אנשי צוות רפואי רבים, החל מאחיות טיפת חלב המסייעות לה בביצוע המעקב וכלה ברופא הנשים המלווה, לצד מכונים רפואיים ציבוריים ופרטיים בהם מתבצעות הבדיקות השונות.
אין מטרת ההצבעה על מורכבות זו למנוע מהיולדת או משפחתה את זכויותיהם, אלא לכוון ולהדריך כיצד לאתר את הגורם הרשלני במקרים בהם קיים חשד לרשלנות רפואית. בהתאם לתוצאת המקרה ובהתייעצות עם גורם משפטי לצד גורם רפואי, יש לאתר את השלב הראשוני בו התקיימה לכאורה רשלנות, ומכאן לבצע ניתוח של ההליכים שהתבצעו ו/או לא התבצעו, והביאו לתוצאה המצערת.
חשוב לציין כי במרבית המקרים התביעה לא תהיה תביעה אישית כנגד הרופא/איש הצוות הרפואי, כי אם תעמוד כנגד המוסד הרפואי המעסיק אותו ונושא באחריות שילוחית כלפיו. הליך זה מאפשר לכוון אצבע מאשימה אל מספר כשלים במהלך ההיריון ולא להטיל את האחריות על מפגש בודד עם הרופא.
תביעת רשלנות רפואית בהריון כלפי קופת החולים המבטחת בגין הולדת תינוק בעל מום, תבחן את רצף המפגשים עם אנשי הצוות הרפואי מטעמה במהלך ההיריון, בהם ניתן היה להצביע על הסיכון, להפנות את היולדת לבדיקות נוספות ולגלות ערנות כלפי סיכונים אליהם נתונה היולדת, מצבה הרפואי ותוצאות הבדיקות שעברה.
קו הגנה ומשמעותו
מטבע הדברים, תביעה בגין רשלנות בהריון, הטומנת בחובה סיכון תדמיתי וכלכלי, תביא להתגוננות משפטית מטעם הארגון הנתבע. לצד הארגון תעמוד חברת הביטוח שתישא בפועל בעלויות הפיצוי במידה וייקבעו, ותהווה גורם בחקירת המקרה.
אחד מקווי ההגנה הפופולאריים בתחום רשלנות רפואית בהיריון סובב סביב הטפסים עליהם נהוג להחתים נשים הרות במרבית הבדיקות ופוטרות את המוסד הרפואי מאי גילוי מומים בעובר, כמו גם ידיעת האישה כי באפשרותה להרחיב את סל הבדיקות לבדיקות מקיפות יותר באופן פרטי.
בתי המשפט בישראל אינם נוהגים בטפסים אלו ובטענה הנילווית כאורים ותומים, ונוטים להטיל את האחריות לקיומן או אי קיומן של בדיקות רלוונטיות על הצוות המטפל, המחויב בשקיפות וגילוי של כל הסיכונים ליולדת, שאינה בעלת ידע מקצועי בתחום סיכוני ההיריון.
איך מתחילים בתהליך תביעת רשלנות רפואית בהריון
כאשר בסופו של תהליך מוכח נזק ליולדת או לתינוק, וקיים חשד לכך שהנזק יכול היה להימנע באמצעות הכוונה רפואית מדויקת יותר או טיפול שונה, חשוב להיוועץ בעורך דין מומחה לרשלנות רפואית. באמצעות הכוונה משפטית תוכל היולדת ומשפחתה לקבל נגישות אל המידע הרפואי ללא חשד להסתרה וטיוח, כמו גם לפנות לקבלת חוות דעת רפואית אמינה ומדויקת ללא משוא פנים ואינטרס.
אין סכום כסף בעולם שיכול לפצות על הצער הנגרם להורים בראותם את ילדם סובל. אולם מערכת המשפט מכירה בזכותם ובזכותו של הרך הילוד לזכות לפיצוי שיסייע בעדם להתמודד עם הקושי ועם אורח החיים החדש והתובעני, עם אובדן ההכנסות הכרוך בכך לעתים, ואף שמה תג מחיר על עוגמת הנפש שנגרמה למשפחה.
באמצעות ייעוץ משפטי מקצועי ניתן יהיה לקבל הערכה אודות זכויותיכם והמשך הדרך המומלצת.